למדתי משהו פשוט ממשה רבינו


אני ומוניטור

שנמאס לי קצת, ואני מרפה מהעשייה שלי

נהיה לי עוד יותר קשה לחזור אחר כך

הספקות קופצים עליי, כאילו לא התחלתי מעולם

גם לעם ישראל זה קרה, ישר אחרי קריעת ים-סוף

כשהם חונים ב- "רפידים" שנקרא על שם רפיון הידים שפקד אותם שם

איך שהם חנו שם, מיד קפץ עליהם עמלק

עם אכזר ומוזר, שהורג את החלשים, אלה שנגררים מאחורה, במסע המדברי הזה

בעולם הפנימי, עמלק = ספק בגימטריא

מה שמעניין זה, שמיד כשמתחילה המלחמה משה רבינו עולה אל ההר

ביחד עם שני חברים, ומנצח על המלחמה

מתואר שם, שבזמן שמשה מרים את ידיו, העם מנצח

וכשהוא מוריד את ידיו, העם מפסיד

אז מה, ידיו של משה עושות מלחמה ?

:אז ההסבר הוא כזה

הידיים הם כלי העשייה שלנו בעולם הזה,

האבר היחיד שיורד ממש למטה, ודווקא הידיים, יכולות בקלות רבה

לעלות מעל הראש

כלומר דווקא הידיים, שהם עסקניות, ואיתם עושים, ופועלים

וברגע כשקצת נחלשת העשיה שלנו, ממילא נחלש הביטחון

ונכנסים למערכת כל מיני קולות מחלישים, ספקות

העצה לזה היא להרים את הידים מעל הראש, מעל השכל

כלומר פשוט לעשות, מתוך אמונה

שזה מה שאני צריך ויכול ונכון לעשות עכשיו, גם אם לא תמיד זה בהיר, מה ואיך

ובלי קשר לתוצאה. פשוט כי זה נכון

"ויהי ידיו אמונה עד אור הבוקר"

מה שמחזיק את הידים של משה, ומנצח את הספק

זה התמדת העשיה, מתוך אמונה, מתוך תמימות, עד שיחזור הסיפוק

עד שתופיע בהירות

עד שיחזור האור והשקט שבעשיה

שנזכה כולנו לעשייה משמעותית בשמחה ובכיף


Featured Posts
Posts Are Coming Soon
Stay tuned...
Recent Posts
Archive
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square